קמפיין פרסום בטלוויזיה
מוקד הפרסום נכנס בשנים האחרונות לנישת הפרסום בטלוויזיה.
חמשת החושיים שלנו (טעם, ריח, צליל, מגע וראייה ) משחקים תפקיד עיקרי בקמפיין טוב ומוצלח.כמעט בכל בית בישראל יש לפחות מכשיר טלוויזיה אחד.אנשים צופים בטלוויזיה בממוצע שלוש שעות ביום.בקמפיין פרסום בטלוויזיה ישנם מספר דברים שצריך לקחת בחשבון.קהל היעד ומהן השעות בהן הוא צופה בטלוויזיה.אם לדוגמה חברת תמרוקים
מבקשת תשדיר חסות, על מוקד הפרסום לברר מי קהל היעד, מה תווך הגילאים ותקציב.
תשדירי חסות משודרות בכל שעות היום בערוצים המובילים כששעת השיא היא בערב התעריף עולה.מדיה בניגוד למוצרים אחרים אותם אנו יכולים לקנות אינו מוצר מדף אשר מכיל מספר מרכיבים מוגדר מראש בעל פונקציות זהה למשתמש.
פריסת מדיה היא חליפה הנתפרת על פי צרכי הלקוח ויכולות המדיה בזמן עלייתו לאוויר.
החשיפה משתנה גם לכלל האוכלוסייה ולקהלי היעד השונים המעניינים כל לקוח ולקוח
ישראל היא שוק מדיה ריכוזי מאוד.מדינת ישראל מנפיקה זיכיונות שידור לערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו.תוצאה ישירה ממדיניות זו היא שרק 35% מהרייטינג בטלוויזיה מתרחשת בערוצים מסחריים- ערוצים בהם ניתן לשדר פרסומות.ישראל היא המדינה בעלת כמות הרייטינג המסחרי הנמוכה בעולם המערבי ולכן מחירי המדיה גבוהים מאוד.במצב הנתון המפרסם חייב ברוב המקרים לרכוש מדייה בכל הזכיינים של אותה מדייה על מנת להשיג פריסה אפקטיבית.במוקד הפרסום ישנו צוות מיומן שיכול לכוון את הלקוח לפריסה הנכונה ביותר עבורו.הצוות המורכב מפרסומאים, גרפיקאים , קופירטרים,אנשי שיווק וכדומה
יכול לתפור במדויק את החליפה או החבילה במקרה שלנו.
הרשות השנייה וחברות הפרסום מתקשות להגדיר במדויק "תוכן שיווקי". מדובר בשעטנז שבו שני מרכיבים עיקריים:
א. אזכורים מסחריים שהותרו בכללי השידור, כגון -
מתן חסות, גם כאשר היא מתבטאת ב-product placement - הצבה של מותגים ומוצרים מול עיני הצופה - ולא בהודעת חסות;
הענקת פרסים;
פרסומת-אגב מותרת שהיא תוצאת לוואי של השידור (כגון שלטי פרסום במגרש כדורגל);
ב. שיתוף פעולה בין גופים מפרסמים לבין יוצרי תוכניות לצורך הרחבת מגוון אפשרויות הפרסום בטלוויזיה ושימוש באפשרויות שעד כה לא הותרו בישראל.
בין השאר, נחשבים לפרסום סמוי סוגי הפרסומות המכונים בכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה), התשנ"ד-1994, "פרסומת אגב", "פרסומת מוסווית" ו"פרסומת בלתי מודעת". אלה הגדרותיהם על-פי כללי הרשות:
· "פרסומת אגב" - פרסומת המופיעה, לכאורה, כבדרך אגב.
· "פרסומת מוסווית" - פרסומת המשודרת באופן שצופה סביר עלול שלא לזהות כי יש בה פרסום למוצר או שירות.
· "פרסומת בלתי מודעת" - פרסומת המשודרת באופן שבו מועבר מסר פרסומי לצופים, בלי שהם מודעים לכך באופן מלא, בתמונות חטופות או בצורה אחרת.
מוקד הפרסום נכנס בשנים האחרונות לנישת הפרסום בטלוויזיה.
חמשת החושיים שלנו (טעם, ריח, צליל, מגע וראייה ) משחקים תפקיד עיקרי בקמפיין טוב ומוצלח.כמעט בכל בית בישראל יש לפחות מכשיר טלוויזיה אחד.אנשים צופים בטלוויזיה בממוצע שלוש שעות ביום.בקמפיין פרסום בטלוויזיה ישנם מספר דברים שצריך לקחת בחשבון.קהל היעד ומהן השעות בהן הוא צופה בטלוויזיה.אם לדוגמה חברת תמרוקים
מבקשת תשדיר חסות, על מוקד הפרסום לברר מי קהל היעד, מה תווך הגילאים ותקציב.
תשדירי חסות משודרות בכל שעות היום בערוצים המובילים כששעת השיא היא בערב התעריף עולה.מדיה בניגוד למוצרים אחרים אותם אנו יכולים לקנות אינו מוצר מדף אשר מכיל מספר מרכיבים מוגדר מראש בעל פונקציות זהה למשתמש.
פריסת מדיה היא חליפה הנתפרת על פי צרכי הלקוח ויכולות המדיה בזמן עלייתו לאוויר.
החשיפה משתנה גם לכלל האוכלוסייה ולקהלי היעד השונים המעניינים כל לקוח ולקוח
ישראל היא שוק מדיה ריכוזי מאוד.מדינת ישראל מנפיקה זיכיונות שידור לערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו.תוצאה ישירה ממדיניות זו היא שרק 35% מהרייטינג בטלוויזיה מתרחשת בערוצים מסחריים- ערוצים בהם ניתן לשדר פרסומות.ישראל היא המדינה בעלת כמות הרייטינג המסחרי הנמוכה בעולם המערבי ולכן מחירי המדיה גבוהים מאוד.במצב הנתון המפרסם חייב ברוב המקרים לרכוש מדייה בכל הזכיינים של אותה מדייה על מנת להשיג פריסה אפקטיבית.במוקד הפרסום ישנו צוות מיומן שיכול לכוון את הלקוח לפריסה הנכונה ביותר עבורו.הצוות המורכב מפרסומאים, גרפיקאים , קופירטרים,אנשי שיווק וכדומה
יכול לתפור במדויק את החליפה או החבילה במקרה שלנו.
הרשות השנייה וחברות הפרסום מתקשות להגדיר במדויק "תוכן שיווקי". מדובר בשעטנז שבו שני מרכיבים עיקריים:
א. אזכורים מסחריים שהותרו בכללי השידור, כגון -
מתן חסות, גם כאשר היא מתבטאת ב-product placement - הצבה של מותגים ומוצרים מול עיני הצופה - ולא בהודעת חסות;
הענקת פרסים;
פרסומת-אגב מותרת שהיא תוצאת לוואי של השידור (כגון שלטי פרסום במגרש כדורגל);
ב. שיתוף פעולה בין גופים מפרסמים לבין יוצרי תוכניות לצורך הרחבת מגוון אפשרויות הפרסום בטלוויזיה ושימוש באפשרויות שעד כה לא הותרו בישראל.
בין השאר, נחשבים לפרסום סמוי סוגי הפרסומות המכונים בכללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה), התשנ"ד-1994, "פרסומת אגב", "פרסומת מוסווית" ו"פרסומת בלתי מודעת". אלה הגדרותיהם על-פי כללי הרשות:
· "פרסומת אגב" - פרסומת המופיעה, לכאורה, כבדרך אגב.
· "פרסומת מוסווית" - פרסומת המשודרת באופן שצופה סביר עלול שלא לזהות כי יש בה פרסום למוצר או שירות.
· "פרסומת בלתי מודעת" - פרסומת המשודרת באופן שבו מועבר מסר פרסומי לצופים, בלי שהם מודעים לכך באופן מלא, בתמונות חטופות או בצורה אחרת.
סיגל שפטר , משרד פרסום "מוקד הפרסום הארצי" מתמחה במגוון אפיקי פרסום : מודעות לוח בעיתונים, פרסום בעיתונות, פרסום באינטרנט, מודעות דרושים וגיוס עובדים ופרסום בכל אמצעי המדיה.
http://333.co.il/
http://333.co.il/
